החיים יפים

יושבת בבר אפוף עשן. המוזיקה גורמת לי לנוע על הכסא. השבוע האחרון היה די רגיל,..

Read more

החיים יפים

יושבת בבר אפוף עשן. המוזיקה גורמת לי לנוע על הכסא. השבוע האחרון היה די רגיל, עד שקיבלתי את המכתב הנוראי שהעביר בי תחושות שעולמי חרב עלי. שוב. לאחר לילה ללא שינה מרוב בכי וכאב, נסיונות התאוששות בבוקר יום שישי, החלטתי לצאת לבר לשתות משהו, לראות אנשים ולהבין שהעולם בחוץ ממשיך בעוד עולמי חרב עלי. פלרטוטים קלים עם הברמן, הרי ממילא אין לי עם לדבר, הודפת פה ושם מחזר נלהב שקועה ושוקעת בתוך עצמי, בתוך עולמי. לפתע מוגשת לי כוסית צ'ייסר, במבט מופתע מבקשת לדעת מי הנדיב. הברמן מסמן על גבר אשר עומד מאחורי ואני אפילו לא שמתי לב אליו. מסתכלת אליו מודה לו ושואלת אם ישתה איתי, כמובן שהוא מסכים. כך מתחילה לה שיחת חיזור/פלירטוט במסווה של שיחת חולין.

הגבר נראה היה מבוגר יחסית לאוכלוסיה שפוקדת את הבר, אז מה גם אני חשבתי לעצמי. גובהו היה ממוצע אך גופו היה בנוי לתלפיות בדיוק כמו שאני אוהבת, את עיניו קישטו קימטוטים קלים והקרחת שלו בהקה באור העמום של הבר. מדיבורים עברנו לנגיעות מקריות לכאורה האחד בשניה. אמר לי שהבחין בי עוד כשנכנסתי לבר אך היתי כה שקועה בעצמי שלא היתה לו אפשרות לצוד את עיניי. הפטפוטים הפכו למיותרים התשוקה כבר געתה בשנינו, בחרנו לצאת מהבר נסענו במכוניות נפרדות למלונית זולה, נכנסו לחדר פשטנו את הבגדים האחד לשניה והתשוקה בינינו שברה שיאים. החיבוקים, הנגיעות הכרה של הגוף הזר התחושות, הריחות והטעמים היו ראשוניים מלהבים ומפחידים כאחד. הזדיינתי איתו כאילו אין מחר, הרי ממילא חרב עלי עולמי, הוא נמצץ עד שלא יכל עוד וביקש שאפסיק, ספנקים הדהדו בחדר, קולות של גניחות וצעקות של תשוקה, כל הרפטואר עד לסיום המלהיב שלי ומיד לאחריו הסיום שלו.

הסתדרתי מול המראה, שטפתי את פניי, שתיתי מבקבוק המים. אמרתי לו תודה.

בעודי פותחת את הדלת קורא לי ואומר – תרגעי החיים יפים את תצאי מכל דבר שיפול עליך. את חזקה.

סגרתי את הדלת והדמעות שוב התחילו לזלוג ללא שליטה על פניי.

תוהה האם הוא צדק.

Leave a reply

Your email adress will not be published. Required fields are marked*